סימן לב
- תשובת הרב הגאון ר' שאול משה זילברמן הי"ו. בענין הנ"ל -
ב"ה תל אביב יום ב' י"ד אייר תר"צ
כבוד ידידי היקר הרב הגאון המפורסם
מו"ה בצמ"ח עזיאל שליט"א
הרב הראשי למחוז יפו ותל אביב
אחדשה"ט, קבלתי לנכון הקונטריס דבר עגונא דאיתתא אשר שלח כת"ר ודרש ממנו לחוות דעתי בזה, האומנם כי אין אני כדאי בזה להורות בדבר שאלה חמורה כזו, ואני בער ולא אדע, אולם לרוב ידידותינו לא אוכל לסרב נגדו ומחמת טרדות רבות נתעכבתי עד היום וכעת לקחתי לי פנאי לעיין בקונטריסו ולהודיעהו את אשר חנני ד' בזה, והנה כ"ת פלפל בחכמה בסוגיא דיבמות השייך לזה ומצאתי בהם דברים נכונים, הגם כי יש לפלפל ע"ז, אבל אין זה מטרת רצון כבודו, אך לעיין בהנוגע להלכה ושמתי פני רק לזה וזה החלי בס"ד, ואפתח במה דסיים כת"ר הפסק הנראה לו בזה, וזה לשונו: "תבנא לדינא היות נתברר שיעקב פישל פלדנקרייז יצא מפתח תקוה ליפו ובהיותם על יד הנהר התנפלו עליהם ערבים במקלות וסכינים ונלחמו אתם וכו' עכ"ל, והנה כפי אשר עיינתי בגב"ע לא העידו על זה שזה מר פישל פלדנקרייז שהלך מפ"ת ליפו הי' בעלה של האשה דבורה אשר דנין עליה להתירה, אלא שמעידים שמר י. פלדנקרייז הלך מפ"ת ליפו ללחום עמהם ויכול להיות שהי' עוד א' שם בשם זה והוא הלך ללחום ובעלה של דבורה הלך למק"א, ולא נודע מקומו, ואף דבלא הוחזקו לא חיישי' לשני יוב"ש זה רק בהזכירו שמו ושם אביו, אבל בלא הזכיר שם אביו חיישינן אף בלא הוחזקו וכמבואר בש"ע ורמ"א סי"ז סעיף י"ח, וכאן לא הזכירו שם אביו, אך דיק כיון דהזכירו שם כינויו דהיינו פלדנקרייז, זה הוי כמו ושם אביו כמבואר בקונטריס עגונות אות ק"ה בשם ת' הרא"מ, אולם הרב נודע ביהודה סי' מ"ב פקפק ע"ז וכ' דקשה לסמוך לומר דשם המשפחה הוי כשם אביו, גם יש להעיר דלפי המבואר בגב"ע יש הכחשה בעיקר השם דבעדות של שפירא כתוב מר פישל פלדנקרייז, ובגליון כ' מר יעקב פישל פלדנקרייז וזה הוי הכחשה בבדיקות, והרב בתשו' חמדת שלמה סי' כתב דהיכא דאיכא בעדות הכחשה בבדיקות בזה י"ל דחיישינן לשני יוב"ש אף בלא הוחזקו אף בהזכיר שם אביו. אמנם י"ל כיון דבגליון שהביא כת"ר כ' וז"ל: על שאלת אשת פלדנקרייז לאן הוא הולך. ענה אחינו ביפו בסכנה, צריך ללכת לעזור, ע"כ. ומשמעות הלשון שזה ג"כ העיד החותם ז.ב. ששמע שאלת האשה לבעלה ובעלה השיב לה וא"כ יש עד בכתב המעיד שבעלה של דבורה הנקרא פישל פלדנקרייז הלך לעזור, ובזה שוב אין לחוש שהי' עוד א' הנקרא פישל פלדנקרייז והלך ג"כ ליפו ללחום ועליו נשמע שנהרג וזה לא חיישינן כיון שבעלה שלה ודאי יצא, וכמ"ש בחלקת מחוקק א"ע ס"ק ל"ח בשם תשו' הרא"ש, אבל יש עוד חסרון בזה שלא העיד העד שהאשה דבורה שאלה כן לבעלה רק סתם אשת פלדנקרייז שאלה וא"כ אכתי לא נודע לנו שהיה זה בעלה של האשה דבורה שאנו דנין עליו, ועוד שלא חתם העד בשמו, לכן נ"ל שימחל כת"ר לשלוח לקרוא העד שפירא או ראפופורט לשאול להם בתורת עדות אם יודעים בבירור שזה מר פישל פלדנקרייז שהלך הי' בעלה של האשה דבורה הנ"ל. כי לעשות חיפוש אם לא נמצא עוד בפ"ת איש שהי' שמו בשם זה הוא דבר קשה שהחיפוש צריך להיות אם לא הי' בשנת תרפ"א לכן יותר טוב לשלוח אחרי העדים הנ"ל, ואם יעידו שמכירים יהי' לנו בירור שבעלה של דבורה הנקרא פישל פלדנקרייז הלך אז ללחום.*
עוד כ' כ"ת וז"ל ויש ע"א שהוא ז.ב. שכותב בגליון שנהרג בין ג' ההרוגים שבאותו מקום, ועדות הגברת שושנה שהובילו הרוגים מפ"ת ליפו והכירה במלבושים את יעקב פישל פלדנקרייז, עכ"ל.
הנה עדות ז.ב. הוא ממש ע"א במלחמה שמעיד ששמע שנהרג במלחמה, כפי אשר הסכימו דהתנפלות הוי כמלחמה, ואין חילוק בין מלחמה גדולה למלחמה קטנה, וכן עדותה של הגברת שושנה, וכ"ת בעצמו בקונטריסו העיר בזה דעדותה של הגברת ג"כ הוי רק עד מלחמה, אלא שכ"ת כ' דהוי כטלטולו ממקום למקום כיון דהובילו אותם מפ"ת ליפו ומבואר בבאה"ט ס"ק קנ"א דטלטול ממל"מ הוי כקברתיו ע"כ, ובמחכ"ת לא דק בזה דהתינח אם העד מעיד שטלטל אותו ממקום למקום בזה אמרינן דהוי קברתיו אבל הכא הגברת לא העידה שנגעה בו כלל או שראתה שיגעו בו וטלטלו אותו א"כ זה אין ענין לקברתיו וז"פ.*)
חוץ מזה, תמהני במ"ש כ"ת בזה הלשון והכירה במלבושים את י"פ פלדנקרייז ע"כ, הלא בגב"ע של הגברת כ' כ"ת בזה"ל: הייתי במרכז מסחרי וראיתי שהביאו אובטומוביל עם הרוגים ב' או ג' שאלתי מאין הביאו אותם אמרו לי מדרך פ"ת ומרחוק הסתכלתי בהרוגים וראיתי גוף א' שהי' לבוש באותה החליפה שהיתה דומה ממש לאותה החליפה של פישל פלדנקרייז שהיה לבוש בעת שהי' גר אצלי, אולם מפני שלא ידעתי אז שפישל נהרג לא התקרבתי להסתכל בו בפניו ולהכירו, עכ"ל, הנה מלשון זה מפורש שלא הכירה כלל שפישל נהרג שלא הסתכלה בו וגם המלבוש לא הכירה בטב"ע גמור רק שאמרה שהיתה דומה ממש למלבוש שלו, והיינו כמו שאמרה שהי' החליפה בצבע אפור כהה וקוים שחורים, דאם הי' לה טב"ע ממש איך אמרה שלא ידעה שנהרג פישל הא עי"ז ידעה, והנה סימן של צבע לא הוי רק סי' גרוע ולא אף סי' אמצעי שאינו מובהק וכדמוכח בסוגיא דב"מ דף כ"ז דחורי וסומקי לא הוי סי' כלל, דזה דבר פשוט דצבע כזה יש לאלפים, והנוב"י כ' בסי' דצבע של שני בגדים א' שחור וא' לבן בזה י"ל דהוי סי' אמצעי כיון דהוי שני מלבושים, אבל כה"ג הוי סי' גרוע, וא"כ מ"ש כ"ת עוד דהוי סי' שאינו מובהק ומצטרף להיתר כמ"ש המבי"ט, אבל באמת ז"א דזה לא הוי סי' שאינו מובהק רק סי' גרוע ואינו מצטרף כלל. ועוד אפילו אם הוי סי' ממש הא העלו הפוסקים דחיישי לשאלה וכמבואר בתשו' נוב"י וחת"ס, והמבי"ט מיירי בסי' שאינו מובהק בגופו, אבל סי' בכליו הא חיישינן לשאלה וא"כ לפ"ז מבואר שעדותה של הגבירה אין בזה כלל אף לא להצטרף להיתר*
אמנם זה דבר נכון אשר כ' כ"ת סניף להיתר מחמת שזה כתשע שנים שנאבד זכרו והביא דברי החת"ס שם דבזמן הזה דקביעי בי דואר וצייטונג בודאי יש הוכחה שמת דאל"כ הי' ידיעה ממנו, וכן הביא בשם פסקי מהרא"י שם ג"כ סניף זה להיתר, אולם לכאורה יש לפקפק ע"ז דהחת"ס בעצמו לא סמך ע"ז רק שכ' דמכח הוכחה זו י"ל דיצאה מחזקת א"א מדאורייתא דהוי כרוב המעיד למיתה, ואיסורא דרבנן איכא אכתי, וגם הפסקי מהרא"י לא כ' הוכחה זו אלא לענין דיעבד שכתב נשאת עפ"י חכם, אבל לא להתירה לכתחילה ע"ז, וא"כ אכתי מה יעבד בעובדא דידן, אבל באשר נצטוינו מפי הגאונים לחשוב מה דאפשר בכדי להמציא היתר לבנות ישראל שלא ישארו עגונות, בכן י"ל בעזהשי"ת בזה דהנה בתשו' נוב"י שהביא ג"כ כ"ת כ' דיש לומר צד היתר עפ"י דברי הגמ' בקבר שנאבד בשדה ואח"כ נמצא קבר אמרי הוא קבר שנאבד הוא קבר שנמצא, וכמו כן י"ל סברא זו בכה"ג דזה נאבד ונמצא א' שנהרג ואמרינן הוא שנאבד הוא שנהרג, ובאמת כ' סברא זו המבי"ט, וכתב כ"ת דהמבי"ט לא מטעם זה התיר רק מחמת שנאבד זכרו, אבל המעיין במבי"ט יראה שעיקר ההיתר מכח זה. וכמ"ש ג"כ השב יעקב שהביא הנוב"י, ומעתה בנ"ד י"ל ג"כ כיון דידעינן שאלו האנשים יצאו ונאבד זכרם וידיענן עפ"י השמועה שנהרגו במלחמה וכיון דעפי"ז שנאבד זכרו של מר פלדנקרייז כתשע שנים יצאה מחזקת א"א מהתורה כמ"ש החת"ס שהביא כ"ת, ולא נשאר אלא חומרא דרבנן ובזה העלה הנוב"י דבדרבנן לכ"ע אמרינן שזה שנמצא הרוג הוא זה שנאבד, וכמ"ש ג"כ הש"י והמבי"ט, אלא דהנוב"י כ' דלאו דסמכא היא משום דהוי דרך מפולש לעוברים ושבים ויוכל להיות שאדם אחר בא לכאן והלך שם וזה שנהרג, אמנם בעובדא דידן שידעינן ששלשה שהלכו ללחום נאבדו זכרם ואח"כ שמעו ששלשה נהרגו וכמו שהעידה ג"כ הגברת שהובילו הרוגים מפ"ת ליפו בזה גם הנוב"י מודה די"ל בזה, הסברא: דאלו שנאבדו הם שנהרגו, ובדרבנן סמכינן על זה, ומעתה הנני מסכים עם כת"ר להתיר האשה הנזכרת מכבלי העיגון, ובאופן שיסכים להתירא עוד רב מובהק, אם מטעם הנ"ל או מטעם אחר, ואז מטינא שיבא מכשורי, ויושיב כ"ת ב"ד של ג' להתירה כפי הסכמת גדולי ההוראה האחרונים.
אך באופן שיעשה כ"ת כמ"ש לעיל שיהיה עדות ברורה שיודעים שזה מר פישל שהלך הי' בעלה של זו העגונה.
ידידו עוז דוש"ת באהבה שאול משה זילברמן