סימן כד' ד. האם אומרים שובה ה' ומזמור יושב בסתר בערבית של מוצ"ש בבית האבל / או"ח סימן רצה

שאלה ד.

אם מותר לומר ׳שובה ה׳ עד מתי׳ וכו׳ ומזמור ׳יושב בסתר׳ בבית האבל בתפלת הערבית בליל מוצש׳׳ק, כי הנני זוכר עוד בהיותי בירושלים בעת ההלויה ב״מ, היו חוזרים ואומרים את המזמור ׳יושב בסתר׳ כמה פעמים, עד שהיו מגיעים לבית הקברות, א״כ היה ראוי ג״כ לאמרו בבית האבל, נא לחות דעתו.

תשובה.

כתב בכנסת הגדולה: ונהגו באישבילי״ה שלא לומר בבית האבל לא 'ויהי נועם' ולא ׳יושב בסתר עליון אלא מ׳אורך ימים אשביעהו׳, ועל זה הדרך נהגו בטוליטולא (הרד"א ז"ל בהלכות ברכות)וכמדומה לי שבקושטנדינא נוהגים לאומרו, ואני בתיריאה נהגתי לומר ׳יושב בסתר עליון לבד בלי ׳ויהי נועם׳ (כנה"ג או״ח סימן רצה).

והנה מרן החבי"ב סתם ולא פירש טעם מנהגם של אלה  שנהגו שלא לומר 'ויהי נועם' ולא ׳יושב בסתר׳. ולא פירש גם טעם הכרעתו לומר ׳יושב בסתר׳ בלא ׳ויהי נועם׳, ונראה דפירושו כך הוא, דהנה פסוק ׳ויהי נועם׳ תקנו לאומרו לסימן ברכה בהצלחת המעשה, ולכן כשיש יום אסור במלאכה באותו השבוע, אין אומרים ׳ויהי נועם׳ שיש בו מעשה ידינו תרי זימני, ותקנו לומר מזמור ׳יושב בסתר׳ שהוא מזמור של ברכה לחיים ארוכים, ולכן כופלים בו פסוק ׳אורך ימים אשביעהו׳, שעל ידי כן נשלם השם היוצא ממנו, והיינו שם הוי״ה במלוי דיודין (טור סימן רצה ומג״א שם).

לפיכך בבית האבל, הואיל והאבל אסור במלאכה בימי האבלות שבשבוע זה, אין לומר ׳ויהי נועם׳ ולא מזמור ׳יושב בסתר׳, שהאבל אינו שרוי בשמחה בימי אבלו (עיין שו״ע או״ח סימן קכח סעיף מג) על מתו שלא האריך ימים, שכן, רוב בני אדם אינם ממלאים שנותיהם. לכן אין אומרים בבית האבל לא פסוק ׳ויהי נועם׳ ולא מזמור ׳יושב בסתר׳. אבל הכנה״ג הכריע מדעתו שאין לומר ׳ויהי נועם׳ בבית אבל, הואיל ואסור במלאכה בימי אבלו, ואם אמנם מותר במלאכה בדבר האבד, היינו להציל מאבדון ולא להצליח במעשה ידיו, אבל מזמור ׳יושב בסתר׳ ראוי לאומרו אפילו בבית האבל, משום הרמזים והסגולות שבו (עיין שלמי חגיגה תפילת מוצאי שבת). מכלל הדברים למדנו, שאין בזה הלכה פסוקה, ולכן מוטב לאומרו בבית האבל, כדי להביא ברכה והצלחה לאבלים וביתם, ויקוים בהם: ונסו יגון ואנחה וישיגו ששון ושמחה [עפ״י ישעיה נא.יא).

בן ציון מאיר חי עזיאל

ראשון לציון, הרב הראשי לארץ ישראל