סימן כד' ג. האם אומרים "צדקתך" במנחה של שבת בבית האבל / או"ח סימן רצב

          *טעם שלא נופלים על פניהם בבית האבל* [או"ח סימן קלא]

          *כיצד יש לנהוג לענין "צדקתך" כאשר האבל בא לביהכ"נ*

 

שאלה ג.

אם מותר לומר ׳צדקתך׳ בשבת בתפלת המנחה בבית האבל, כי ׳צדקתך׳ זה במקום צדוק הדין, ואם לא אומרים אותו, נראה אבלות בפרהסיא בשבת, יורנו בזה.

תשובה.

בדין נפילת אפים בבית האבל נאמרו שני טעמים: א. הבית יוסף משם שבלי הלקט כתב: דאין אומרים נפילת אפים ולא תחנונים בבית האבל, משום ששבעת ימי האבל יש להם דין חג, כדכתיב: ׳והפכתי חגיכם לאבל׳ [עמוס ח,י](או״ח סימן קלא. ועיין בסה״ק ׳משפטי עזיאל׳ מהדורא תנינא לחלק או״ח סימן יא דף לב). ב. הלבוש כתב משום שמידת הדין שולטת עליו, ואין ראוי להתעורר בנפילת אפים שרומז למדת הדין(טו״ז שם ס״ק י ).

ולפי זה לענין צדקתך בתפלת מנחה של שבת, לפי נמוקו של שבולי הלקט, אין אומרים צדקתך, ולנמוקו של הלבוש אומרים צדקתך בבית האבל, הואיל ואין באמירה זאת התעוררות מדת הדין. וזהו הטעם לשנוי המנהגים לפי המקומות, דיש מקומות שאין אומרים ׳צדקתך׳, וכמ״ש באבודרהם.

והנה ראיתי אחרי רואי בספר ׳כף החיים׳ (לגאון שבדורנו יעקב חיים בהרב יצחק ברוך זצוק״ל) דהביא דברי התוספת שבת: ולפי זה צ״ל דהיינו כיחיד, אבל בצבור צריך לאומרו דהוי פרהסיא, ואין אבלות בשבת בפרהסיא. אמנם המנהג שלא לאומרו בבית אבל, אפילו כשמתפללין שם צבור. ונראה לי הטעם שכיון שגם בבית החתן או בבית תינוק הנימול, אין אומרים אותו, לא חשיב זה פרהסיא משום אבלות, וע״כ המנהג שלא לאומרו אפילו בצבור (כף החיים אורח חיים סימן רצב ס״ק, יח). וכן ראוי להורות הלכה למעשה. אולם אין הדברים אמורים אלא כשמתפללים בבית האבל, אבל אם מתפללים בבית הכנסת שנמצא בו האבל, אומרים צדקתך, דאף לטעמא דאין נופלים על פניהם בבית האבל משום דאיקרי חג, אין זה אלא להאבל עצמו או בביתו, אבל אין הצבור נגררים אחריו לענין זה, (וכמ״ש העליתי בסה״ק משפטי עזיאל מהדו״ת לאו״ח שם).

והלנע״ד כתבתי.