סימן לה' ב. צביעת השפתיים ב"אודם" בשבת / או"ח סימן שג

*המעברת סרק על פניה – איסורו מהתורה או מדרבנן *

* מחלק בין צביעת השפתיים והציפורניים שאסןר בודאי, לבין נתינת אבקת "פודרא" שמותר *

 

שאלה.

נשים הצובעות שפתותיהן בצבע אדום לנוי, היש צד להתיר, ומאיזה טעם יאסר, משום צובע, או משום ממחק ?

תשובה.

הלכה פסוקה היא: אסור לאשה להעביר בשבת סרק על פניה, משום צובע, ומטעם זה אסורה לכחול בשבת, ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק, דכשנוטלתו מאדים הבשר (שו״ע או״ח סימן שג סעיף כה).

והנה מדברי מרן משמע דאין בזה אלא אסור דרבנן [ראה שבת צד.ב במשנה], ולהרמב״ם ז״ל אסור מדאורייתא, שכן כתב: הצובע מאבות מלאכות, לפיכך אסור לאשה להעביר סרק על פניה, מפני שהיא כצובעת (ה׳ שבת פכ׳׳ב הכ׳׳ג), וכן מוכח מדברי סמ״ג שאסורו מדאורייתא, דכתב: בכל אלה לא מצינו אלא כשאדם חפץ באותה צביעה(ב״י שם). ונראים דבריו, דהרי צובע הוא אב מלאכה, וכן צובע הצמר או עור בהמה וחיה, כנותן סרק על פניו ומתכוין לצובען, לכן ברור הדין לאסור צביעת השפתים או הצפרנים בשבת, ואין שום צד להתיר.

אולם אין הדברים אמורים אלא בצבע ממש, ובלשון הגמרא: אשה לא תעביר סרק על פניה, ופירש״י: צבע אדום (שבת צה,א), אבל להעביר אבק אדום או וורוד, שקורים פודרא, נ״ל שאין בו אסור כלל, הואיל ואבק אדום זה אינו מצבע את הפנים, אלא שכל זמן שהוא מכסה את פנים אדמומיותה של האבקה היא שנראית על הפנים, ולכן נ״ל שמותר להעביר פודרא אדומה או וורודה על הפנים בשבת.

והלנע״ד כתבתי.

בן ציון מאיר חי עזיאל

ראשון לציון, הרב הראשי לישראל