משפט

והחוט השלישי הוא המשפט, שהוא כולל חלק ״אבן העזר״ ו״חשן המשפט״, אלא שהאחד הוא מתיחד למשפט הבית הישראלי והשני כל המשפטים שבין אדם לחבירו ועליהם נאמר: [דברים פ״ד פסוק ח׳] ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. חוקים, אלו הלכות איסור והיתר שנקראים יורה דעה, ומשפטים, אלו משפטי המשפחה והחברה שהם נקראים אבן העזר והשן המשפט.

  החוט המשולש לא במהרה ינתק (קהלת ד׳ י״ב).

חוט משולש זה נוצר עם יצירת האומה מראשית הויתה, חרז את כל חוליותיה בתקופותיה ונדודיה, העמידה אותה על רגליה וזקף את קומתה. כל המפריד חוט זה ואוחז באחד או שנים ממנו אין לו אפילו אחד, אלא צריך ומחוייב לשמור חוט זה באחודו בלי הפרדה כל שהיא. כצומת הגידים וכחוט השדרה שעובר בין החוליות הגוף. שאם נפסק אחד מהם או שנפסק לארכו עושה את כל הגוף מסוכן למיתה שאין כמוהו חיה.

וכעין זה דרשו רבותינו ז״ל מקרא זה ואמרו: כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב (קידושין מ:). הא למדת ששלש החוטים הם דבר אחד וכל שאינו תופס חוט זה בשזורו המשולש הוא עלול לחטא, ולא עוד אלא שאינו מן הישוב, אף אנו נאמר חוט המשולש של דרך ה', צדקה, ומשפט לא לעולם ינתק, וכל שאינו בשלשתם אינו מעורה אל גוף האומה. ואינו זוכה אל הטובה אשר דבר ה' לאברהם ולבניו.

בימי גלותנו המרים ונדודינו המרובים שמרנו חוט זה באחודו ולמרות שלא היתה לנו סמכות משפטית ובמקומות רבים גם אסור לדון במשפטנו, בכל זאת שמרנו את משפט התורה במשפחה ובחברה, עדים נאמנים לכך הם ספרי תשומת קדמונינו דור דור קהלה וקהלה, שבהם עוברים לעינינו חיי הגלות בחשכתם ולעומת זאת מוארים באור המשפט שחורז אותם ומאחד את כולם לחטיבה אחת.

אולם לאבותינו ורבותינו ז״ל לא מצאו התוקף הדרוש לקיים המשפט בכל תקפו והדרו, וקוו ליום המאושר שיוכלו להעמיד משפטי התורה על תלם, וכן כתב מרן ז״ל: כבר נהגו כל בתי דייני ישראל לאחר התלמוד שמושיבין בעלי דינים וגם העדים כדי להסיר המחלוקת שאין בנו כח להעמיד משפט הדת על תלם (חו״מ סי׳ י״ז ס״ג).

וזאת היתה תפלתם התמידית של ישראל בקר וערב: [מתוך תפל' י״ח שתקנו כנה״ג] השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחלה ומלוך עלינו מהרה אתה ה׳ לבדך בחסד ורחמים וצדק ומשפט. תפלה תמידית זאת שהיא משאת נפשם של ישראל היא ביטוי נאמן לצפיתה הנפשית של האומה להחזרת שופטיה ותורת משפטה ושניהם הם דבר אחד, כי אם אין שופטי התורה אין משפט התורה.

בחסד ה' ונפלאותיו עלינו הגיע היום שאליו נשאנו נפשנו בתקומתה של מדינת ישראל בחלקה הגדול של ארץ ישראל לצערנו לא נתנה סמכות מלאה לשפוט במשפטי התורה ולא התכונן עוד המוסד המשפטי העליון שהוא השופט והמחוקק, אבל נתנה לנו זכות מלאה לשפוט במשפטי התורה ולהעמיד משפטי התורה על תלם, באין שלטון זר שמפריע בידינו או שמטיל עלינו חקים ומשפטים זרים.

נשים זאת אל לבנו ונפשנו ונשיב את משפטנו שהוא יביא בכנפיו גם את שופטינו ונהדר על ידי זה את החוט המשלש: דרך ה', צדקה, ומשפט, שהם מביאים את הגאולה בשלמותה ואת תקומתה הנצחית של מדינת ישראל שהיא מיוסדת על חוט משולש זה שלא ינתק לעולמים.

ולמה נלך לרעות בשדות זרים ולנטוע כרם נכריה באדמת ישראל במקום אשר יש לנו משפט אמת וצדק שהוא לכבוד ולהתפארת שבו גנוז ומקופל שלום עולמי שחזו נביאינו לאחרית הימים כאמור: והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד (ישעיה י״א י).

נתחזק באמונה לשמור את משפטי ה' הישרים והצדיקים ונזכה ליום המקווה שאליו התפללנו ואל יעוד הגאולה השלמה של: ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה, ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (ישעיה א כו), ונבנתה ירושלים על תלה וכסא דוד יכון בתוכה ושמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד.