סימן ב

(בענין הנ"ל)

ב"ה כ"ו לחודש שבט תרצ"ג

למע"כ ידיד הרב הגאון המפורסם

מוהר"ר ב"צ עזיאל שליט"א רב ראשי בת"א יצ"ו.

אחדשה"ט. יקרת מכתבו קבלתי. ע"ד הענין של האיש המעוגן מר א.א. אם יש לו היתר לישא אשה אחרת, וכת"ר יצא בכחא דהיתרא. ואם אמנם אני מחבב דבריו, אולם בכאן מוכרח אני להגיד אשר לדעתי אין דברי כת"ר נכונים. במה שרצה לדון דהכא בנ"ד מותר לגרשה בע"כ מאחר שהיה כבר ביניהם גט אזרחי, הנה בענינים כאלו אין לדמות מילתא למילתא, בפרט דבאמת גוף הדין של הרמ"א דבר חידוש, דמה בכך דכבר נתגרשה מדעתה, הא כיון דהגט פסול א"כ אכתי היא אשתו כבתחלה, ומדוע יהיה יכול עתה לגרשה בע"כ הא גירושין הראשונים כמאן דליתא. ומ"ש כת"ר להסביר הדבר כיון דכבר נתרצית פקע כח חרם דרגמ"ה. אין לזה טעם, וכי כיון שנתרצית פעם אחת להתגרש נתבטלה התקנה, הא ודאי דיכולה לחזור, ואפילו היה על ידי קנין גם כן אין מועיל דהוה רק קנין דברים בעלמא ואין על הקנין לחול רק אם היה הקנין לפוטרו משעבודא דיליה, אבל גוף קנין הראשון לא פקע, וא"כ פשיטא דיכולה לחזור.

ואף דמצינו כהאי גוונא באשה שאמרה איני ניזונית ואיני עושה דיכולה לומר כן דאי אפשי בתקנת חכמים שומעין לה, ובזה נחלקו הפוסקים אם יכולה אח"כ לחזור, כיון דהתקנה נתבטלה, כמבואר באה"ע סי' ס"ט עי"ש. התם שאני כמ"ש בר"ן כתובות פ' אעפ"י הטעם דאין סברא שתהיה יכולה לקלקל לבעלה פעם כה ופעם כה, משו"ה סוברים דאינה יכולה לחזור, וזה לא שייך הכא, ועוד דהתם הטעם משום דכשאמרה אי אפשי בתקנת חכמים נתבטלה התקנה שתקנו לה מזונות, משו"ה סברי דאינה יכולה לחזור, אבל הכא וכי בשביל שנתרצית בגירושין בטל תקנת רגמ"ה שלא לגרש בע"כ? לכן דברי הרמ"א הללו דברי חידוש הם, ואולי אפשר דמיירי שלא היה פסול גמור רק לחומרא היה צריך גט אחר, ובאופן זה יש להבין קצת לומר דבכה"ג לא תיקן רגמ"ה.

אבל פשטא דלישנא דרמ"א לא משמע הכי, ותשובות מהר"ם מינץ אין בידי, ואפשר מבואר שם קצת טעם, לכן בודאי אין ללמוד מזה שום היתר לנד"ד שיהיה יכול לגרשה בע"כ, דבנד"ד לא היה שום גט כשר מעולם רק הסכמת דעתם להתפרד זמ"ז, ועשו על זה כתב תוקף בדיניהם, אבל אין ענין זה לגט שנפסל, לכן נראה ברור דאם היתה לפנינו ולא היתה מתרצית לקבל גט לא היה יכול לגרשה בעל כורחה בשביל גט האזרחי.

ומה שכ"ת כתב דעי"ז שיוכל לגרשה בע"כ לכן גם ע"י השלשת גט לפנינו מותר לו לישא אשה אחרת, הדבר תמוה באמת, הלא כל זמן שלא הגיע גט לידה אינה מגורשת והרי יש לו שתי נשים ובמה נפקע תקנת רגמ"ה? ואולי כוונת כת"ר דנעשה שליח לקבלה בתורת זכיה לזכות לה הגט. והוי בקבלה, אבל גם זה לא נוכל לפסוק, דאף דמבואר ברמ"א (סי' א' סעי' י' וכן בסי' ק"מ סעי' ד') דכשהיא מומרת יכול לזכות לה הגט, זה רק במומרת, אבל אפילו בעוברת על דת יש בזה מחלוקת בין הפוסקים אי מהני זיכוי גט, ובנד"ד לא נתקבלה עדות שעוברת על דת, ואפשר דעת כ"ת ע"פ מה דנראה מדברי הרמ"א (בסי' א' סעי' י') דהיכא דיכול לגרשה בעל כורחה, לכן יש ג"כ היתר ע"י מאה רבנים, וכמ"ש שם בב"ש ס"ק כ"ג עי"ש. אבל לפמ"ש לעיל דאין סברא להתיר כאן גט בע"כ ע"כ שוב אין לדמות להאי דינא.

בזכרוני שיש בזה שאלה בתשו' חת"ס במקומות שנוהגין מקודם לעשות גט בדיניהם, הנקרא בפולין "גט צווילנא" ואח"כ עושין הגט בבי"ד, אם אין לחוש על זה שיהיה בכלל גט מעושה לגבי דידיה ולגבי דידה, כיון שמוכרחת לקבל הגט מחמת שנעשה כבר הגט האזרחי, וכעת אינני זוכר באיזה תשובה וצל"ע.

בכבוד רב כראוי לו שאול משה זילברמן