שאלה ג
יין שעבר עליו לילה אחת מגולה בתוך בקבוק צר, והבקבוק היה בארובה שאין בה דלתות, מהו לקדש ולהבדיל בו.
תשובה 
מדברי מרן ז״ל בשו״ע מוכח להדיא דיין מגולה שאין מקדשין בו, הוא משום ״הקריבוהו נא לפחתך״ [מלאכי א,ח], שהרי כתב: ״אין מקדשין… ולא על יין מגולה, אפילו האידנא דלא קפדינן אגלוי״ (או"ח סי׳ ערב סעיף א), וכן כתבו מפורש המג״א (ס״ק א] והט״ז [ס״ק ב] (שם), הלכך ברור ומחוור הוא שביין הנמצא תוך בקבוק שפיו צר, לא נפסל משום זה, והרי זה דומה למ״ש המג״א ״דאם עמד שעה מועטת מגולה אין קפידא וכו׳, וגם הפחות והסגנים לא קפדי בדיעבד״.
מכאן למדנו דאע״ג דקפדי לכתחלה, אין בזה משום ״הקריבהו נא לפחתך״, וה״ה ליין שנמצא בתוך בקבוק צר, אם לא נמר ריחו וטעמו, לא נפסל לקידוש והבדלה.
עבר עליו לילה אחד
אולם ראיתי בספר ״כף החיים״ (שם ס״ק ז) הביא דברי הרב בית יהודה דכתב: אינו נפסל אלא אם כן נשתהה כל כך עד שנמר ריחו וטעמו, או שעברה עליו לילה אחת מגולה, אעפ״י שלא נמר ריחו וטעמו – נפסל לקידוש, וכ״כ בספר ״בן איש חי״ (שנה שניה פרשת בראשית אות כה), ומסיק דבדיעבד אין לפסול כי אם בנמר ריחו או טעמו, או שעבר עליו לילה אחד.
ולע״ד אין זה מסתבר, דכיון דכל טעם הפסול הוא משום ״הקריבהו נא לפחתך״, כך הדין בשעה מועטת או לילה אחד, והעיקר הוא אם נמר ריחו וטעמו, ואין הפחות והסגנים מקפידים עליו בדיעבד, לא נפסל לקידוש.
מכל מקום הואיל והורו זקנים לפסול קידוש ביין מגולה שעבר עליו לילה אחד, צריכים אנו לחוש לדבריהם ולהדר אחר יין שלא עברה עליו לילה אחת מגולה, ואפילו אם הוא בתוך בקבוק שפיו צר, דלענין זה לילה אחת מגולה כך הוא גם בקבוק צר. אבל בדיעבד שאין לו יין אחר, מותר לקדש ולהבדיל בו, כל שלא נמר ריחו ולא פג טעמו.
|
והנלע״ד כתבתי.
|
