ה. עמ״ש דרוב הפוסקים הראשונים סוברים דם שבשלו אסור מהתורה, כתב מעכ״ת: לא כן נקטו האחרונים שלנו וכו׳ – טעות פלטה קולמוסו במה שכתב: שלנו, ובאמת כולנו הננו תלמידיהם של רבותינו הראשונים בכל דעותיהם, וכדברי רז״ל [מסכת סופרים טז,י]: כולם נתנו מרועה אחד, אל אחד אמרם, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, אמנם יש חלוקי הלכות משום רב באתריה,וזה רק בהוראות שנחלקו שני המאורות הגדולים מרן ומור״ם ז״ל, שהם רבותיהם של כל ישראל, אלא שהספרדים קבלו הוראות מרן ז״ל, והאשכנזים קבלו הוראות רמ״א ז״ל, אבל מאז נחתם הש״ע, כל הפוסקים הם של כל ישראל.
ולעצם הערתו, הלא אני דקדקתי בלשוני וכתבתי: רוב הפוסקים הראשונים, והבאתי דברי הרדב״ז ז״ל שכתב: ״כללא דמילתא פלוגתא דרבוותא היא, ואיני כדאי להכריע״ וכו׳, וחושבני שכן צריך להורות, אלא שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דברי המתירים, וכמו שאמרו: ״כדאי ר״ש לסמוך עליו בשעת הדחק״ [ברכות ט,א. שבת מה,א], אבל לזה צריכה זהירות מרובה מפני חומר אסור דם שהוא בכרת.
|
