סימן ח' א. בשר המגיע מחו"ל עם פלומבה- אם אין חשש של החלפה.

וטעמא דדינא היינו מפני שהמים מרככין אותו ואינו מתקשה״ (ב״י שם). דון מינה במכל שכן כאשר נמצא כל הזמן בתוך המקרר, שאין הדם מתייבש כלל, אלא הוא נקפא במקומו, ולכשיוסר משם חוזר לכמו שהיה, הלכך אין לאסרו מטעם דשהה שלשה ימים בלא מליחה, הואיל ולא מתייבש הדם אלא הוא נקפא בתוכו. ואין לאסרו מטעם שנסתמו הנקבים מחמת הקור, ושוב אין הדם נפלט ע״י מליחה, שהרי כתב מרן הב״י: בשר מלא קרח וכפור, מותר לשרותו במים בכלי שני כדי למלחו(ריש סימן סט), וכ״כ הש״ך: ״בשר שנקרש אסור למלחו ער שירכך אותו כמו שהיה מתחילה״ [ס״ק יא].

ג.  הספק השלישי הוא מדין כבוש כמבושל. בספק זה בארתי בארוכה בסה״ק משפטי עוזיאל ח״א (יו״ד סי׳ ו ס״ג) וכתבתי לחלק, דבשר השרוי בקרח, דינו כמבושל, משום שכך הוא שרוי במים מתחתיו, כשרוי במים, או קרח וכפור שעליו*, אבל בשר הנתון במקרר, כיון שאין הקרח מוטל על הבשר, אלא אויר קר הוא שמקיף אותו, אין זה בגדר כבוש כלל.

ועתה אני מוסיף ואומר: שבמקרר אין בו משום כבוש, שהרי המקרר אינו אלא יוצר אויר קר המקיף את הבשר, ואם אתה אומר שגם בזה נאסר משום כבוש, אתה צריך לאסור כל בשר ששהה בבית בימות החורף, שהקור גדול בבית כמדת המקרר או יותר מזה, שיהיה נאסר הבשר לגמרי משום כבוש הרי כמבושל. ודבר זה הוא מצוי ביותר בימות החורף, וביחוד בארצות הקרות שהקור הוא גדול והבשר שנשחט מערב שבת, ועפיה״ר מיום החמישי, נשאר באיטליז או בבית עד יום הראשון אחר השבת, ולא שמענו ולא ראינו מי שחשש לאוסרו מטעם כבוש כמבושל, והיינו משום דהקור הוא מקפיא את הבשר ואת הדם, אבל אינו מבשל, הלכך אין לאסור הבשר הנמצא במקרר מעת לעת, או אפילו שלשה ימים, מדין כבוש כמבושל.

מכל האמור ומדובר העליתי להלכה לע״ד שאין לאסור בשר ששהה ג׳ ימים בלי מליחה בתוך המקרר,

לא משום שמתיבש הדם, כמ״ש הגאונים, ולא משום כבוש הרי הוא כמבושל, אלא מותר הוא אפילו לקדירה אחר שתפוג צינתו, וע״י מליחה והדחה כדין וכהלכה.

והנלע״ד כתבתי

והנני, בכבוד רב,

בן ציון מאיר חי עוזיאל

ראשון לציון, הרב הראשי לישראל