סימן ח'- תפילת הדרך / או"ח סימן ד

* ההולך בשליחות מצוה האם צריך לומר תפילת הדרך, או שנאמר הואיל ושלוחי מצוה אינם ניזוקים, אינו צריך לאמר? *

י״ג שבט תרנ״ן

לכבוד הרה״ג הנכבד כמוהר״ר נפתלי צבי הכהן שווארץ יצ״ו בעי״ת סאטו מארע רומניה

ר.מ.נ.

בתשובה לשאלתו אם צריך לומר תפלת הדרך גם כשהולך בשליחות מצוה, או שנאמר הואיל ושלוחי מצוה אינם נזוקים [פסחים ח.ב], לא ידע דבר רע, אין צורך לומר תפלה זאת.

אשיב ואומר: ברור הדבר שגם בשליחות מצוה צריך לומר תפלה זו. וכלל גדול אמרו רז״ל: לעולם לא ימנע אדם עצמו מן הרחמים [ברכות י,א], וכן דוד מלך ישראל אומר במזמוריו: ׳ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׳ [תהלים סו,כ]. וראיה גדולה לדבר, מדאמרינן בגט׳: היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר: ׳ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני׳[שמואל א, טז,כ](פסחים ח,ב יומא יא,א), ודרך, הוא תמיד מקום ששכיח הזיקא, וצריך להתפלל לה׳ תפלת הדרך, ולא לסמוך על שליחות מצוה לבדה, וכל שהוצרכנו לזה לתפלת הדרך הראשונה בצאתו מביתו. אבל בהיותו בדרך ובצאתו מכרך לכרך בודאי שצריך להתפלל, הואיל ותפלה זאת היא הודאה לשעבר ותפלה על העתיד. וזה ברור ופשוט לע״ד.

בן ציון מאיר חי עוזיאל