לאו"ח טז, א
ט. שיעור טלית קטןבשיעור טלית קטן אין מחלוקת בין האשכנזים וספרדים. ושיעורו לדברי הכל שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן באורך וברוחב, אלא שרמ״א הוסיף: ״ודוקא כשהגדול לובשו״, והטו״ז פירש דבריו דהיינו לומר שאין הקטן חייב בציצית, רק החיוב על הגדול שלובשו לפעמים, טלית שיש בו לכסות באורך ורוחב ראשו ורובו של הקטן. אבל המג״א דחה פירוש זה, דא״כ לא חדש רמ״א כלום. אלא כוונתו היא לומר שאם הגדול מתבייש לצאת בטלית קטן שבשיעור זה, אינו חייב בציצית (אורח חיים ס' ט״ז סעיף א׳ ומג״א ס״ק ב), פירוש, דלא בשיעורא בלבד סגי, אלא צריך שהגדול לא יתבייש לצאת בו.ולפי זה מסתברא לומר שרמ״א לא בא לחלוק אלא לפרש. ועל כל פנים למה שנהוג בישראל ללבוש טלית קטן תמיד תחת המלבושים, סגי בשיעור שפסק מרן, דהיינו שיעור שיתכסה בה הקטן ראשו ורובו. ובפחות משיעור זה אינו חייב בציצית. ואסור לצאת בה בשבת לרשות הרבים. אבל טלית מצויצת שיש בה שיעור זה, מותר לצאת בה בשבת לרשות הרבים (עיין אורח חיים ס׳ י״ג סעיף א׳).ובעיקר שיעור זה, עיין למרן החיד״א בברכי יוסף (או״ח ס׳ ט״ז), מ״ש בשם הנחפה בכסף ומהריק״ש והרדב״ז. |