סימן יב' א. היתר אבקת ביצים

כד אייר התש״י

לכבוד הרה״ג וכו׳

כמוהר״ר אלחנן אדסקר יצ״ו

 תל אביב

שלום וברכה בחבה נעימה,

מכתבו היקר מיום ט״ז דנא קראתי בחפץ לה, והנני להשיב מאהבה על שאלתו וחדושיו בסייעתא דשמיא.

א.   אבקת ביצים

הלכה פסוקה היא: ״עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם, לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו (יו״ד סי׳ פ״ו ס״ב). מנהג היתר זה הוא בביצים קלופות או מסופקות, שאין להכיר כשהן בשלמותן אם הן ביצי עוף טהור או טמא, דביצים שאפשר להכיר שהן ביצים טמאות, אין להתירם בלי הבחנה הראויה בצורתן ובתכנן, דכלל הוא בדין: כל היכא דאפשר לברורי, אין להתיר על פי הרוב.

מכאן ברור ומחוור שמנהג היתר זה ליקח ביצים בסתם מכל אדם הוא גם בביצים קלופות, ומפורש מצאנו שהתירו לקנות מגוי פת שנילוש בביצים, במקום שנוהגין לאכול פת של גויים (יו״ד סי׳ פ״ו ס״י, ועי״ע בפר״ח שם), מטעם זה יש להתיר אבקת ביצים בשופי, ויש לצרף לזה טעם פקוח ואסור ממשלתי, כמו שאכתוב לקמן בנדון אבקת חלב.