ליו"ד סימן קט"ז
|
ג ניסן התש״י לכבוד רב חביבאי הגאון המפורסם כמוהר״ר יעקב משה טולידאנו יצ״ו רב ראשי לתל־אביב יפו והמחוז שלום וברכה ברוב חבה, התכבדתי במכתבו מיום כ״ח אדר דנא, ובו הערה נכבדה על מ״ש ב״הפוסק״ בדין קציצת אילני פירות דכשצריך לקורה, שזהו מעולה בדמים, מותר לקצח ואפילו משום סכנה ליכא*. ומעכ״ת העיר ע״ז מדברי התנחומא פ׳ ויקהל [אות ט[: ״ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים״ [שמות לו,כ], למד הקב״ה דרך ארץ, שאם בא אדם לבנות בית מאילן עושה פירות, אומרים לו: ומה ממ״ה הקב״ה שהכל שלו, כשאמר לעשות לו משכן, חס על אילן עושה פירות, אתה עאכו״כ״, הרי דאפילו מעולה בדמים, שאין לך עילוי ממה שבונים בו משכן, דודאי שוה יותר מפירותיו, אפי״ה אמרו: למדך ד״א לחוס על אילן פירות, ויש ליישב, ע״כ. |
|
וזאת תשובתי מ״ש דמעולה בדמים מותר לקצוץ, הוא דינא דסוגיא ערוכה בגמרא: מה ת״ל ״כי לא עץ מאכל הוא״, להקדים סרק למאכל, יכול אפי׳ מעולה בדמים – תלמוד לומר: ״רק״ פירש רש״י: יכול מעולה בדמים בקורה יותר מפירות יהיה סרק קודם לו, ת״ל ״רק״ מיעט הקדמה (ב״ק צב,א), הרי לך מפורש דכשאין הפירות מעולים בדמים, אין בו אפילו מצות הקדמה. ומעתה הערתו מדברי התנחומא מתורצת שפיר במ״ש הירושלמי: ״אין למדין לא מן ההלכות(פירוש:הלכות פסוקות), ולא מן ההגדות, ולא מן התוספתות, אלא מן התלמוד(ירושלמי פאה פ״ב ה״ד), וכן כתב תוספות יום טוב: אך עתה שבתי וראיתי שאין למדין הלכה ממדרש רבות וכו׳, וכן בירושלמי״ וכו׳ [ברכות פ״ה מ״ד], ועיין תוס׳ רעק״א וראשון לציון(שם). ומדבריהם למדנו דכל מקום שנפסקה הלכה בתלמודין, אין למדין מהדרשות, או מהאגדות, נגד פסק הלכה שבתלמודין, כי פסק הלכה שבתלמוד אין להזיזו ממקומו או אפילו לשנות בו (עיין נודע ביהודה מהדורא תניינא יו״ד סי׳ קס״א). |
| * והיא התשובה המודפסת לפנינו בסימן טז. |
|
את זה אני אומר לכלל בהוראה במקום שמפורשת סתירה בין התלמוד והמדרשים, אולם בנדון דידן אין אנו צריכים לכך, כי במדרש תנחומא לא נאמר שאסור, אלא כך אמרו: למד הקב״ה דרך ארץ, ולשון זה אינו לאסור, אלא עצה טובה, כמו: למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו (ברכות סא,א וכן בכמה דוכתי), ובכולהו אינם אלא דרך עצה טובה, וכן כתבתי בגליון הש״ס שלי: עיין תנחומא פרשת ויקהל, והיינו דרך עצה טובה ממדת דרך ארץ, אבל אילן מאכל המעולה בדמים, מותר לקצוץ ואין בו איסור בל תשחית, ולא נמי משום סכנה. |
| בברכת חג שמח וכשר ורגשי כבוד והוקרה
בן ציון מאיר חי עזיאל ראשון לציון הרב הראשי לישראל |