סימן יט' ג. – שתיה מכוס "שבע ברכות" שלאחר סעודה שלישית / או"ח סימן רצט

שאלה ג

המברך ברכת המזון ושבע ברכות בשבת, ובסעודה שלישית קורם מעריב וקודם הבדלה, אם יכול לשתות המברך מהכוס, או רק חתן וכלה לבד?

תשובה:

שאלה זאת היא סתומה ולא פורש בה צדדי הספק, ונראה דהספק שלך הוא מדין אסור לאכול שום דבר, או לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך ער שיבדיל, ואם כן גם החתן והכלה הם באסור זה, אבל באמת אין ספק בדבר, שהרי מי שיושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו, אין צריך להפסיק, ואם הפסיק וברך ברכת המזון, אם הוא נזהר בכל השנה לברך ברכת המזון על הכוס — מותר לשתות ממנו. ובזמננו שאין נוהגין לברך על הכוס בכל השנה, אסור לשתות ממנו (עין מג״א ומחצית השקל סימן רצט ז׳).

דון מינה לנדון דידן בסעודה שלישית בסעודת חתן וכלה.

לכתחלה צריך לברך ז׳ ברכות על כוס מיוחד, ולא על כוס של ברכת המזון, וכן המנהג בישראל (אה״ע סימן סב סעיף ט), ומכל מקום אם ברך ז׳ ברכות על כוס ברכת המזון, לפי מ״ש רמ״א דעכשיו המנהג לברך (ברכת המזון) [שבע ברכות] בסעודה שלישית (שם סעיף ח׳), הרי כוס זה של שבעה ברכות דבר שבחובה, לפיכך מותר לשתות ממנו המברך להרא״ש והטור, דסברי דלא סגי לברך ז׳ ברכות בלא כוס, ואף להרמב״ם דסבר דסגי לברך בלא כוס (טור ובית יוסף וב״ח אה״ע שם). מכל מקום כשיין מצוי — חובה לברך עליו, וכיון שמברך עליו, מותר המברך לשתות ממנו. ונראה דכיון שהותר למברך, הותר גם לחתן וכלה וכל המסובים, דלא נאמר אסור זה דלא ישתה קודם שיבדיל בכוס יין של מצוה.