* המקור לברכה על נר של שבת *
ב. ברכת ההדלקהוהנה מעכ״ת כתב: שהדלקת נר [נ״ל דצ״ל: שברכת הדלקת הנר] היא מתקנת הגאונים, והסתייע בזה מדברי הרמב״ם ז״ל: וחייב לברך קודם הדלקה… כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים (ה׳ שבת פ״ה ה"א), וע״ז כתב מעכ״ת סגנון זה לא מצינו ברמב״ם בשום מצוה, אלא מכיון שברכת הדלקת נר בשבת לא נזכרה בדברי חז״ל, לכן הדגיש במיוחד כדרך שמברכין וכו׳.ואנא דאמרי ברכה זאת אינה תקנת הגאונים, ויש לה מקור בדברי רז״ל בירושלמי, והביא דבריהם בהגהות מיימוניות: המדליק נר ביום טוב צריך לברך אקבמ״ו להדליק נר של יום טוב (שבת פרק המביא כדי יין), ובפרק הרואה גרסינן: להדליק נר לכבוד יו״ט, ודכוותיה בשבת אומר לכבוד שבת (הגה״מ שם אות א). הרי מפורש למדנו שברכת הדלקת הנר בשבת נזכרה בדברי רז״ל, וכן מצאנו בתשובות הגאונים: ושדד רב נטרונאי ריש מתיבתא המדליק נר של שבת צריך לבדך אקבמ״ו להדליק נר של שבת, מאי טעמא רהדלקת נר של שבת חובה היא, דאמר רב יהודה אמר שמואל, הדלקת נר שבת חובה, ואסמכוה רבנן אקרא, דכתיב: ׳וידעת כי שלום אהלך׳ [איוב ה,כד], לפיכך חייב לברך על נר של שבת ברוך להדליק נר של שבת. |
בתשובה זאת לא נזכר בנוסח הברכה שם ומלכות, אבל הדבר מובן מאליו שברכה זאת ככל יתר הברכות צריכה שם ומלכות. וכן מפורש בתשובת רב נטרונאי גאון: המדליק נר של שבת צריך לברך, מה טעם, כיון דחובה היא וכו׳, ומצינו שמקום שאי אפשר, נדחות מצות אחרות מפניה, דאמר רבה: נר ביתו ונר חנוכה — נר ביתו עדיף, ואם תאמר היכן ציונו מדרב אויא ורב נחמן בר יצחק (אוצר הגאונים למסכת שבת חלק התשובות סימן פג). מכאן שברכה זאת היא הלכתא, ולא תקנתא דגאונים, כמ״ש מעכ״ת להוציא מלבם של קראים. |