ליו"ד סימן רס"ו
|
יט מנ״א תשי״א לכבוד ידידי וחביבי הרב הנכבד מאד כמוהר״ר ר' ציון לוי יצ״ו בק״ק פנאמה שלום וברכה בחבה נעימה, הנני לאשר קבלת מכתבו מיום ז׳ מנ״א דנא, והנני לענות: שמחתי ויגל לבי, בקראי מכתבו שממנו נודעתי, כי הצליח ה׳ בידו להעמיד השו״ב במח״ק על תלה, והנני אומר לו: חזק ואמץ. לשאלתו בענין מילת בן ישראל הנולד מן הנכרית, הנה מרן ז״ל פסק: ״ישראל שנולד לו בן מעובדת עכו״ם, אין מלין אותו בשבת״ (יו״ד סי׳ רס״ו סעיף י״ג), מכלל לאו אתה שומע הן, שבחול מלין אותו, והוא מהירושלמי (יבמות פ״ב, ובבראשית רבה פרשה ז): יש מי שסבר שמלין אותו, אפילו בשבת, אלא שנדחו דבריו, מדרשת הכתוב: ״כי יסיר את בנך מאחרי״ [דברים ז,ד [ בנך הבא מישראלית, קרוי בנך, אבל בנך הבא מן הנכרית, אינו קרוי בנך, אלא בנה. מכאן יוצא מפורש, שבחול מלין אותו על ידי ישראל, וכן היא הלכה מפורשת: ״עכו״ם שבא לחתוך ערלתו מפני מכה, או מפני שחין שנולד לו בה, אסור לישראל לחתכה מפני שלא נתכוון למצוה, אבל אם נתכוון הגוי למילה, מצוה לישראל למול אותו(שם סי׳ רס״ח סעיף ט׳), אלא שמילה זאת אינה פוטרת אותו מהטפת דם ברית לכשיתגייר, משום שלא נעשית לשם גרות, וכדכתב מרן ז״ל: ״אם מל כשהיה עכו״ם, צריך להטיף ממנו דם ברית״ (שם סעיף א׳), וכיון שמצוה לישראל למול את העכו״ם, שרוצה למול את עצמו לשם מילה, ודאי הוא שיש מצוה זאת, לילד שהוא בן ישראל.
בכבוד רב ובהוקרה בן ציון מאיר חי עזיאל ראשון לציון הרב הראשי |