סימן לה' בת מיהודי וגויה, שנישאה ליהודי ומעוברת ממנו – אופן הגירות ונאמנותה על העובר.

ד חשון תש״י

לכבוד מעלת הגאון המפורסם לתהלה

כמוהר״ר רפאל הכהן קוק יצ״ו

רב ראשי ואב״ד בעיה״ק טבריה

שלום וברכה בהוקרה וחבה,

מכתבו מיום כ״ה תשרי דנא, קראתי בשמחה וחדוה, ובו שאלת חכם שעמדה לפני בית דינו, באשה עלובה ציציליה בת תיאודור ואליזבט גוטפילד, והגידה שאביה היה יהודי וגידל וחינך אותה בתורת ישראל, ואמה היתה נוצריה מברלין. שניהם נהרגו במחנות השמד באושוויץ. אשה זאת החזיקה עצמה ליהודיה גמורה, בחשבה שהיא מתיחסת אחרי אביה ולא אחרי אמה, ובתור שכזה נשאת לאיש מישראל, וילדה ממנו בת, ואח״כ הפליגו לא״י. וכעת היא מעוברת ממנו. ובאה לבי״ד לבקש תעודת נשואין, וכשנודע לה מפי בית-דין שהיא גויה גמורה וצריכה טבילה לשם גרות כדין וכהלכה, הסכימה לכך. בעלה גר בתל-אביב ולא הופיע בבית־דין.

נמצא שאין לנו כל עדות על היותה בת נכריה אלא מפיה. אולם היות והוחזקה לנשואה עם בעלה, ומעכ״ת נסתפק אם נאמנת היא לפסול את עצמה שהיא גויה ולפסול גם את בתה.ומר ניהו רבא, פתח לה פתחא בשאלה זאת מדגרסינן: ״גר שהתגייר בבי״ד הרי זה גר, בינו לבין עצמו אינו גר, מעשה באחד שבא לפני רבי יהודה ואמר לו? נתגיירתי ביני לבין עצמי, אמר לו רבי יהודה: יש לך עדים. אמי לו: לאו, יש לך בנים, אמר לו: הן, אמר