סימן מ
בעניין הנ"ל
תשובת הרב הגאון רבי שלמה הכהן אהרנסון זצ"ל
רב ראשי למחוז תל אביב ויפו, בענין הנ"ל.
ע"ד היתר העגונה רחל אשת רפאל מאימאראן
לשריותא דהאי עלובתא יש לצרף לכל הראיות והנמוקים הנכונים והישרים של חברי ועמיתי הרב הגאון הרב"צ עזיאל שליט"א ויתר הרבנים יחיו גם הנימוק הזה:
בשלטי הגבורים על האלפס במסכת גיטין פרק כל הגט על הפיסקא המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים, כתב לשון ריא"ז, וז"ל וכן נראה בעיני שלא אמרו בחולה שהוא חזקת קיים אלא בחולה בידי שמים כגון צינים פחים וכיוצא בהם אבל אם הוכה ע"י אדם בחדרי בטנו או שנפצע מוחו שנעשה טריפה או ספק טריפה חוששין עליו שמא מת, וה"ז ספק, כמבואר בק"ה, עכ"ל. ופשוט שהבדל בין בידי שמים לבידי אדם הוא רק בזה שבידי שמים כגון צינים פחים אין אנו רואים לפנינו שום ריעותא בגוף שתוציא את החולים מחזקתו משא"כ בידי אדם רואים אנו את הפצע במקום שהנשמה תלויה בו ועי"כ כבר יצא החולה מחזקתו ונעשה לספק חי, ונותנים עליו חומרי חיים וחומרי מתים, וא"כ אם לפנינו חולה כזה שאעפ"י שהמחלה היא בידי שמים אבל הסכנה שבה בנוגע לפצע במקום שהנשמה תלויה בו היא נגלית לעינינו בנידון דידן שהוא גונח דם ודמא דאתי מפומא אפילו בלא חולי הטיפוס הלא אי מכבדא קא אתי אין לו תקנה, וא"כ מה לי בידי אדם מה לי בידי שמים, הרי הוא כבר ספק טריפה ואבד חזקת חיים ודאית, ודינו כספק, ובספק חי כבר יש מקום לצירוף ההיתרים האחרים כאשר אבאר בעז"ה.
דהנה ביו"ד סי' ק"י אמרינן דאם ספק הראשון נודע לנו מתחילה ואח"ז נולד ספק ב' לא מצרפינן ליה לדון משום דבעת שנודע לנו הספק הראשון ולא היה אז רק ספק הזה היינו מחמירין והיה דינו אז דאסור ואף דזה אינו רק מספק עכ"ז הוי כמו נפסק הדין לכן לא מצי להצטרף ספק אחד לספק שני, יעוין שם , וא"כ גם בנידון דידן לו היתה הידיעה הראשונה ע"ד מחלתו וגניחת הדם של רפאל זה ידועה מכבר בטרם שבא העד הזה שמעיד על הגדת הגוים שבביה"ח והידיעה מהקהלה בארם צובה ע"ד מצבתו של איש הצבא רפאל אז לא הי' מועיל הספק טריפה של רפאל אפילו לצירוף כי עפ"י הידיעה הראשונה היינו אוסרים את האשה להנשא ושוב אין ספק הראשון מצטרף, אבל עתה שכל הידיעות הללו באו בבת אחת אחרי עבור חמש עשרה שנה מיום שנאבד, וכבר ידועה ומוסכמת הכרעתו של בעל החת"ס שבזמנים הללו אם לא נשמע כלום במשך שנים רבות מהבעל וכנ"ל כבר יצאה האשה מגדר אשת איש דאוריתא ובכן יש לצרף גם זה שאפילו בחייו כבר היה במצב של ספק טריפה ואבד חזקת חיים.
ובכן דעתי מסכמת לשריותא דהאי אתתא רחל אשת רפאל מאימאראן ואני מצטרף לתשובות הרבנים הגאונים (הנ"ל), ויה"ר שלא תבאנה בנות ישראל וכו' וישכין הקב"ה שלו' וחיים לכל ישראל.
שלמה כהן אהרנסון
רב ראשי לקהלת תל אביב ויפו