סימן נח' פועלים שנמצאים משך רוב היום בעבודה, האם פטורים מלאכול בסוכה? / או"ח סימן תרמ

* "הולכי דרכים " ביום נפטרו מהסוכה ביום רק כאשר הם בדרך במשך כל היום,

אבל כשאפשר לו לקיים מצוה זו בחלק מהיום חייב לעשות כך *

* כיון שמקום העבודה הוא קבוע, עליהם לבנות לעצמם סוכה *

* יסוד הענין שלא פטרה התורה מסוכה אלא כאשר קיום המצוה יבטל את היציאה לדרך וכיו"ב *

* אלו מאכלים חייבים בסוכה ואלו פטורים * 

יד תשרי תשיג

לכבוד הרה ״ג הנכבד ר׳ כמוס עגיב יצ״ו

 שכ׳ אגרובנק / ע״י חדרה

שלום וברכה.

ביום זה, ערב סוכות, הגיע לידי מכתבו מיום יג דנא, ובו שאלת חכם, דבר בעתו, ומפני דחיפות הענין התפניתי לעיין בדין ולחו״ד בקצרה, לפי קוצר השגתי בעזרת צור ישועתי:

שאלה

נשאלתי אודות הפועלים שהולכים יום יום לעבודה משעה 6 בבוקר וגומרים בשעה 4 אחה״צ, איך עושים בחה״מ של סוכות ? האם יכולים לאכול בלא סוכה ? האם יכולים לסמוך על דברי מרן ומור״ם א״ח סימן תרמ ס״ק ח: הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וכו', הגה: ודוקא כשיוכלו למצוא סוכה, אבל וכו׳ יוכל לילך לדרכו, אף שלא ישב בה לא יום ולא לילה וכו׳ וכו'

תשובה

גרסינן בגמרא: הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה, הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום, הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה, ופירשו רש״י ותוס׳ דכתיב: ׳בסוכות תשבו׳[ויקרא כג,מב] כעין ישיבת ביתו, כשם שכל השנה אינו נמנע מלכת בדרך בסחורה, כך כל ימות החג שאינו יום טוב, לא הצריכו הכתוב למנוע (סוכה כו,א תוס׳ ד״ה הולכי דרכים ואו״ח סימן תרמ סעיף ח).

מכאן למדנו שלא פטרו ממצות סוכה אלא הולכי דרכים לסחורה שיצטרכו להיות כל היום או כל הלילה או יום ולילה בדרך, במקום שאי אפשר למצוא שם סוכה, ואם יתחייבו בסוכה מוכרחים למנוע את נסיעתם, ובכגון זה לא חייבה אותם התורה, אבל היוצאים לעבודה במקום קבוע למקצת היום, אינם פטורים ממצות סוכה, הואיל ואפשר להם לקיים מצוה זאת במקצת היום או הלילה שהם משוחררים מעבודה. ולא עוד אלא שמכיון שמקום העבודה הוא קבוע, וידוע גם מלפני החג, חובה על כל אלה שעובדים בו להקים להם סוכה לפני החג ולשבעת ימי החג, לפיכך איני מוצא מקום לפטור אותם ממצוה, הואיל וחובת סוכה אינה מונעת אותם מלצאת לעבודתם ולקיים מצות סוכה לפני צאתם לעבודה ובשובם מעבודתם.

לכן נראה לי להורות הלכה למעשה לכל אלה שהם שומרי מצוות, להקדים ארוחת הבקר לפני צאתם לעבודה,

היינו בשש בבקר, ובמשך היום לאכול אכילת עראי שהוא כביצה מפת, ולאכול פירות או ירקות אפילו אכילת קבע(עיין או״ח תרלט סעיף ב), ובשובם הביתה אחרי ארבע, יקיימו מצות ישיבה ואכילה בסוכה, ותערב להם ותבושם להם, ליהנות בסעודתם מצילא דמהימנותא, שהיא פורשת סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל.

בכבוד רב ובברכת חג שמחתנו

בן ציון מאיר חי עזיאל ראשון לציון, הרב הראשי לישראל