סימן סח
(לאו"ח סימן תקל"א).
גלוח או תספורת בחול המועד
י"ז אייר תש"ב.
לכבוד האדון הנכבד מר יעקב מלמד הכהן יצ"ו ירושלים. בתשובה למכתבו מיום ג' דנא, הנני מתכבד לענות בזה כדלקמן:
א) נדון גלוח או תספורת בחוה"מ.
מדינא דתלמודא אין מגלחין בחוה"מ כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול (מו"ק יג ב). ואסור זה שייך גם במי שהתגלח לפני המועד, שכל דברי תורה ודברי חכמים הם כללים ולא אישים. ואם אתה אומר שמותר להתגלח במועד באיזה תנאי שהוא יזלזל בדבר ויתגלח גם כשנכנס לרגל בנוולו.
אמנם ר"ת ז"ל דן להתיר מי שהתגלח בערב מועד, אבל הטור ז"ל חלק עליו בראיות מכריעות. ומרן פסק להלכה: אין מגלחין במועד אפילו אם גלח קודם מועד (טור ובית יוסף ושו"ע או"ח סי' תקלא). ולפי זה מובן שגם מי שגלח בתוך שלשים יום אסור להתגלח בחוה"מ, דלא יהיה התגלח בתוך שלשים יום עדיף ממי שהתגלח בערב מועד עצמו. וכיון שכן אין אנו רשאים לסמוך על דברי הלבוש, שהוא נגד פסק מרן השו"ע ז"ל.
קושטא הוא דהנוב"י התיר להתגלח על ידי פועל שאין לו מה יאכל (נוב"י מהדו"ק סי' יג). אבל באמת הלכה זאת אינה מוסכמת וכמו שחלקו עליו חבריו (נוב"י מהדו"ת סי' צ"ט ק קב).
ובכלל היתר זה של פועל שאין לו מה יאכל, ודאי שאינו נמצא בהמספרות והספרים שלנו, ואין לסמוך על היתר זה שיוצא ממנו תקלה להתיר כל מלאכה אסורה בחוה"מ בתואנה זו. ומכל שכן שאין להתגלח על ידי עצמו על סמך זה.
והנה כבודו מצא צד היתר בדבר ממ"ש הכף החיים סי' תצ"ג, דאם מנהגו להסתפר בר"ח מותר להסתפר בחוה"מ (כף החיים או"ח סי' תצג).
דבר זה טעות בידו, שלא נאמרו דברים אלה אלא למי שמותר להסתפר בחוה"מ כגון מי שיצא מבית השביה וכו' (או"ח סי' תקל"א), וזה הוא שמותר גם בחוה"מ פסח ואינו נאסר משום אבלות, וזה ברור.
ב) גלוח ע"י משחה בימי העומר. בודאי הגמור שגם גלוח ע"י משחה אסור דכיון דטעם האסור משום אבלות, כל דין אבלות נוהג בו (עין יו"ד סי' ש"ץ בהגה). והנלענ"ד כתבתי.