סימן קכח
(ליו"ד סימן ש"צ)
- תספורת בתוך שלשים לאבילות -
ל' שבט תש"ג
לכבוד האדון הנכבד דגמיר וסביר
כה"ר חביב בן ה"ר שבתי עלון יצ"ו
ירושלים
לשאלתו ממני בדין אבל אבל אם מי שהוא פקיד במחלקת הדואר, אם מותר להסתפר תוך שלשים – זאת אשיב:
ולדעתי אין כל יסוד להתיר שדוקא במקום שנהגו לאסור תספורת כל י"ב חודש התירו להולך בין הגויים להסתפר משום שהוא מתנוון בגדול שער של י"ב חודש, אבל בתוך שלשים שאין בו ניוול הרבה לא התירו, וצא ולמד ממ"ש המרדכי סוף מו"ק הוב"ד בטו"ז סי' שפ"ד. דאם הולך לפני השר ויש הקפדה עליו אם ילך בלא מנעלים יתן עפר במנעלין וילך, מכאן אתה למד דלא התירו נעילת הסנדל אלא בתנאי יסודי שהולך אצל השר ויש הקפדה אם ילך בלא נעלים וגם זה לא התירו בהחלט אלא שיתן עפר בנעלים תחת רגליו שבזה מתקיימת במקצת נעילת הסנדל. ולפי"ז בנידון דידן שאין הקפדה בדבר, כי ממשלת ארץ ישראל לא רק שאינה מקפדת אלא שגם מכבדת שומרי תורה ומצוה וכמעשה שהיה שהמנהל שאל את סגנו, אם התספורת בתוך שלושים של אב ואם אסורה מן התורה. צריכים אנו להשיב דבר אמת לאמתו כמו שהוא מעיקר הדין ולקיים אסור זה בהחלט בלי כל הוראות היתר וכך נאה ויאה לנו כמאמר נעים זמירות ישראל: ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש.
ב) על שאלתו ממני לפרש דברי מרן ז"ל שכתב: אדם אחר שתכפוהו אבליו זה אחר זה מיקל שערו בתער ולא במספרים (יו"ד סי' ש"צ סעיף ג') מה פירוש אדם אחר ומה טעם לחלק בין תער למספרים;
הנני להשיב: אדם אחר הנאמר בזה, הכוונה היא על כל אדם אחר שאינו מאותם שאמרו שמותר לגלח בחול המועד.
והכי פירושו: אם תכפוהו שני אבלות זה אחר זה מגלח כדרכו בין בתער ובין במספרים, אבל אדם אחר שאינו מאותם שאמרו שמותר לגלח בחוה"מ וארעו לו שני אבלות תכופים זה אחר זה בתוך שלושים יום, מקל שערו בתער, כלומר גוזז שערו בסכין שגזיזת מקצת מן השערות אינה נעשית כהוגן אלא בזוג של מספרים ולא בסכין, אבל גלוח בתער אסור בהחלט שהוא חמור יותר מגזיזה במספרים.
מכאן נבין שתער הנאמר בזה אין פירושו תער של גלוח אלא פירושו הוא סכין החותך, וכ"כ מרן הבית יוסף בשם הרמב"ן.
והנלע"ד כתבתי.