סימן ע
(ליו"ד סימן רע"ו)
- ספר תורה שה"א ראשונה משם הויה נפסק גגה לגמרי –
י' מנ"א תש"ט
יראה בנחמה וימין ה' רוממה
מעכ"ת הרב הגאון המפורסם לתהלה וכו'
כמוהר"ר מתתיהו יחזקאל גוטמאן יצ"ו
רב גבעת עליה, יפו.
שאלה
בא לפני סופר סת"ם ושואל: כי יש לו לתקן ס"ת, ומצא במקום אחד שם הוי' ה"א ראשונה נפסק גגה לגמרי, אם יוכל לתקנה, או לחוש שעי"ז יחשב כאלו השם נכתב שלא כסדרו. והנה באמת זה לא נזכר בראשונים אלא בתשו' גנת ורדים ובנוב"ק בשאלת החכם השואל בסי' ע"א, ובעיני יפלא מאד איך שדין עיקרי כזה שיכול להזדמן בכל פעם לא יהא נזכר להדיא בראשונים. ואמנם אעפ"י כן לבי אומר לי דודאי כשבא לכתוב השם מחדש יש לכתבו כסדר ועפ"י הקבלה בודאי יש קפידא ע"ז מצד רמזי אותיות השם ית"ש לעד כידוע ליודעי חן. ורמוז בהם ד' עולמות אבי"ע. אבל בנ"ד שהשם נכתב בשעתו בקדושה כסדר הראוי ורק בהמשך הזמן קפץ הדיו ונעשה הפסק כל שבא לתקנו לא מקרי כתיבה שלא כסדרן והרי מרגע הקפיצה של הדיו עומד לתקן וכל העומד וכו' וכל הראוי וכו' וע"כ דעתי נוטה שיש היתר לתקנו וזה נכון יותר מלקלוף השם או לגנוז את היריעה ולכתוב אחרת במקומה. ויע' דוגמא בתשובת מאיר נתיבים שהובאה בפתחי תשובה סי' רע"ו סקי"ט ועיין שם סקי"ח, ובהיותי בזה אעיר כי לכאורה היה נ"ל שהשם צ"ל נכתב כולו בפ"א, ואם מפסיק וכותב למשל היום אות אחת מהשם ומחר אות שניה אפילו כסדרן אפשר דפסול, בעיוני נכחתי שאין כן הדין. שהרי מבואר בש"ע (רע"ו יב): היה לו לכתוב השם וכתב יהודה עושה ה' מהדל"ת ומוחק ה"א אחרונה והרי ה' מד' נעשית לאחר זמן מרובה.
וזאת תשובתי לפי קוצר השגתי
מעכ"ת בעינא דשפיר חזי ראה הגנת ורדים ונודע ביהודה מהדו"ק סי' ע"ה דסברי מרנן דגם בכתיבת השם צריך לכתוב האותיות כסדרן. ומעכ"ת אחרי שסמך דעה זאת חדש מדעתו שאין הדברים אמורים אלא בכתיבת אותיות השם אבל אחרי שנכתב השם בקדושה ובאותיותיו כסדרן אלא שבמשך הזמן נשמט הדיו מאותיותיו ובאים לתקנו אין בזה קפידא מטעם כל העומד ליגזז כגזוז דמי.
סברא זאת היא מופרכת מדברי הגנת ורדים עצמו, דפירש דברי רמ"א: ה' של שם שכרעה נוגעת בגגה אם נוגע ממש עד שנראית כחי"ת מותר למחוק (יו"ד סי' רעו סי"א), וע"ז כתב הגו"ר: ובלי ספק מור"ם בהגהותיו שהעתיק דבריו של הר"י אלכסנדרוני לא שת אל לבו לדקדק בהם כראוי, שסתם ואמר ה' של שם וכו' ומתוך מה שכתבנו מוכח שפיר מדברי הר"י אלכסנדרוני דיש קפידא באותיות השם לכתבן כסדרן (גנת ורדים או"ח כלל ב' לסי' י"ב). הרי דאפילו אחרי שנכתב השם צריך לתקנו באופן שיהיה כסדרן, וכן מוכח מתשובת הנוב"י בסופר שטעה בכתיבת היריעה בפרשת תצוה ובפסוק ה' אלקיכם טעה וכתב אלקיכם, וע"ז כתב: אבל לקלוף רק אות ק' ולכתוב ה' נלע"ד דאינו מותר, דהוה אפשר שלא כסדרן. (נוב"י מהדו"ק יו"ד סי' ע"ה).
איברא דיש לחלק ולומר דשאני התם שהשם נכתב שלא כראוי הלכך גם התיקון צריך להיות כסדרן שכיון שנכתב מעיקרא בטעות לא נתקדש השם ועתה בתיקונו הוא שמתקדש, והרי זה כאילו כותבו מחדש וצריך לכתבו כסדרן, מה שאין כן נמחק או נתטשטש אחד מאותיותיו אין זה כותבו מחדש אלא מתקן הטשטוש ובכגון זה לא צריך לכתבו כסדרן. אבל אין זה מסתבר לע"ד משום דמשעה שנמחקה אות מאותיותיו הראשונות נפסל כל השם וכשבאים לתקנו צריך שיהיה כסדרן ואין לומר בזה כל העומד לגזוז כגזוז דמי שהרי השם חסר לפנינו ואין החסרון יכול להיות מתוקן אלא במעשה שיש בו כוונה מיוחדת לקדושת השם.
ואעיקרא דדינא כלל זה אינו מחלט שהרי מצאנו לענין גט: אלא קרן של פרה ליקנייה וליתביה לה אמר קרא וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא וכו' והתוס' כתבו דגם כתיבת קלף גדול הוא בכלל זה (גטין כ"א: ותד"ה יצא). וכן אמרו: אמר קרא גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדיה ונתינה (חולין קל"ה).
מכאן למדנו שכלל זה אינו מוחלט, והדברים עתיקים ואין כאן מקומם להאריך, אבל עכ"פ אין ללמוד לנ"ד להתיר תיקון האות הראשונה של ה' מטעם זה.
שבתי וראיתי בחדושי רעק"א זצ"ל ד"ה ולתקנה, הוכיח מדברי המג"א דכתב בתפילין ומזוזות פסול משום דאי אפשר לצמצם ופעמים שנדפס האות השני קודם לראשון (מג"א או"ח סי' ל"ד ס"ק נ"ז).
מדבריו למדנו דספר תורה לא בעינן כסדרן אפילו באותיות השם. ויש עוד סניף לזה דבדברי ספר כנפי יונה סי' רע"ה ד"ה אכן, מבואר דסבירא דס"ל בפשיטות דאף באותיות ה' לא בעינן כסדרן וכיון דהגרע"א כתב שדין זה של הגו"ר אין לו ראיה ברורה לפסול בדיעבד דמדברי הזוה"ק אין ראיה רק לכתחלה וכו' ולדינא צ"ע.
והואיל ומדברי המג"א וכנפי יונה מוכח שאין כתיבת אותיות כסדרן מעכבת כלל, יש לסמוך על דבריהם בדיעבד כזה דנ"ד שנתשטשו האותיות, דמוטב לסמוך על דעת המתירין מלקלוף את השם ולגונזו ולכתוב את השם על הגבי הגרד.
והנלע"ד כתבתי.