סימן פד
ליו"ד סימן רצ"ו
- כלאי הכרם בזרע תירס -
ז' לחדש ניסן תש"ב
כבוד
האדון הנכבד מר חיים משה שקדי יצ"ו
לשאלתו ממני להודיעו אם יש אסור כלאי הכרם בזרע תירס שהוא מין קטנית.
וזאת תשובתי:
כל מיני קטניות הם בכלל תבואה שאסורה בכלאי הכרם מן התורה ולא הותרו אלא זרעים שאינן מקיימים אותם ואינם נאכלים, וכן כתב הכ"מ: ומשמע לי דהיינו דוקא במיני זרעים שאינם נאכלים אבל תבואה וקטניות וירקות אסורים מן התורה (רמב"ם ה' כלאים פ"ה ה"ג).
והרדב"ז כתב: ועדיין לא נתבאר מיני קטניות אם דינם כתבואה או כירק או כשאר זרעים ומסתברא שדינן כירק אם יש מהם שנגמרים עם התבואה הרי הם כלאים מן התורה כמו קונבוס ולוף והשאר הרי הם כלאים מדרבנן, ומנא אמינא לה שהרי קונבוס ולוף קורא אותם רש"י מיני קטניות וכו' וכל הקטניות דינם כפול שכולם נקראו קטניות וגם עלי קטניות כשהם רכים ראוים לאכילה כירקות (שם).
הרי לך מפורש שגם להרדב"ז קטניות אסורים בכלאי הכרם מדבריהם, ולע"ד נראה להכריע כדעת הכ"מ דקטניות אסורות בכלאי הכרם מדאורייתא, מדכתב הרמב"ם ז"ל: ופול המצרי מין זרעים הוא ואינו מקדש. והוא מתוספתא כלאים פ"ג, ומדלא תני קטניות סתם אלא פירשו ואמרו פול המצרי, מכלל שדוקא פול המצרי הוא שיצא מכלל תבואה או ירקות, אבל כל קטניות הואיל והם נאכלין ומתקיימין הרי הם בכלל תבואה שאסורה בכלאים מדאורייתא.
וראיה גדולה ומכרעת מדין מעשר שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך ונכלל בו כל אוכל אדם הנשמר שגדולו מן הארץ. ולא נמעט מדין זה אלא ירקות בלבד וכמ"ש הרמב"ם ז"ל: לפי שנאמר במעשר תבואת זרעך תבואה וכיוצא בה, אבל הירקות אינן בכלל תבואה (ה' תרומות פ"ב ה"ו).
ועוד אני אומר שתירס עדיף מקטניות לענין זה, דאע"ג שאינן בכלל חמשת מיני דגן לענין חמץ, הרי הוא בכלל דגן לענין כלאים, ולכן אסור לזרוע או לחפות בעפר תירס עם מין דגן או ירקות בכרם, ואסור לקיימם בכרם ואם קיים הרי זה קדש ונאסרו שניהם בהנאה הירק או התבואה והגפנים, (שו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ג' וד'). ולכן צריך שאלת חכם להתיר את הגפן ואת התירס שגדל בה.
והנלע"ד כתבתי.