סימן קכו
(ליו"ד סימן ש"מ)
- הלוית בנים אחרי מטת אביהם -
כ"ד חשון תשי"ב
לכבוד
הרה"ג הנכבד מאד
כמוהר"ר יעקב ש. לוי שליט"א
הרב לעדה האפגאנית, ירושלים.
שלום וברכה וברוב חבה.
לבקשתו ממני, לחו"ד, בדבר הליכת הבנים אחר ארון האב לאחר פטירתו, הנני לענות לפי עניות דעתי:
מנהג זה של מניעת הבנים ללכת אחרי ארון אביהם, אין לו מקור בתלמוד, ובדברי הפוסקים הראשונים ואדרבה מן הדין חייבים הבנים לישא את ארון אביהם עד מקום קבורתו בחליצת כתף, וכמ"ש מרן ז"ל: על כל המתים אם רצה חולץ כתף, על אביו ועל אמו חייב לחלוץ כתף והולך כך לפני המטה עד שיקבר; (יו"ד סי' ש"מ סעיף ש"ז).
הרי לך מפורש, שמצוה וגם חובה על הבנים ללוות את ארון אביהם עד קבורתו.
אמנם במקומות ידועים נהגו למנוע יציאת הבנים אחרי ארון אביהם מטעמי רזין וטמירין. וכך נהגו בארץ ישראל, אבל ברוב קהלות הגולה של עדות הספרדים, לא נהגו דבר זה, הלכך אין למחות בידי בני חו"ל בחו"ל הרוצים לכבד את אביהם בהלויתם את ארונו עד מקום קבורתו, ולא עוד אלא שהמוחה בדבר זה, אינו אלא גורם מחלוקת בישראל, ואין רוח חכמים נוחה-הימנו, ולשומעים תבא ברכת טוב. והנלע"ד כתבתי.