סימן ה' – שיעור טלית קטן שאפשר לברך עליה / או"ח סימן טז
לכבוד הרב המובהק דעסיק באורייתא תדירא
כמוהר"ר בנימין אליעזר נדאב יצ"ו
בתשובה לשאלתו בשיעור טלית קטן הנני לענות: בכונה לא כתבתי בזה במכתבי הקודם, משום דאין לנו להרהר על מנהג אבותינו בידינו, אלא לעשות כמו שנהגו הם והנהיגו אותנו מנעורינו. ועתה הנני לכתוב בקצרה.
מרן ז"ל כתב: 'שיעור טלית שחייב בציצית שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו" (או"ח סימן טז). ודבריו סתומים, שעדיין לא ידענו אם הכונה היא שיהיה בה כדי שיעור שיתכסה בה באורך וברוחב, וא"כ יהיה שיעורה אמה אורך וחצי אמה רוחב לכל הפחות, או שנאמר שיהיה בה בארכה ורחבה כדי להתכסות בה, וכן משמע ממ"ש מר"ן בב"י: 'כתוב בארחות חיים כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן, פירוש באורך וברוחב'. ומרן החיד"א הביא תשובת מהריק"ש שכתב: ולדידי בעל ארחות חיים כיון להוציא מידי זה שחשבת שצריך שיהיה הרוחב לבדן כל כך רחב, לכן כתב 'באורך וברוחב', כלומר שניהם יחד, בהצטרפות כשיתלפף ויתעטף הקטן ראשו ורובו בדרך כסוי הגוף וכו', דהיינו בכל הטלית אורך ורוחב גם טלית ארוך וצר הרוחב וכו', ומנהגן של ישראל תורה היא, וכן עמא דבר (ברכי יוסף טז). ולזה נוטים דברי ה'נחפה בכסף' דשיער בקטן בן תשע, אמה אורך וחצי אמה רוחב (ראה כף החיים סימן טז ס"ק ב).
ובעיקר שיעור טלית קטן כבר צווחו קמאי על טליתות הקטנים שלנו, ומרן הב"י כתב בשם רבינו הגדול מהרי"א דשפיר נפקינן בהני טליתות קטנים ידי חובת ציצית, דכל בגד שיש לו ד' כנפות חייב בציצית (טור ב"י או"ח סימן ח), וכן פסק בהלכותיו: "טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש, אעפ"י שאין בהם עיטוף [יוצאים בהם ידי חובת ציצית] (שו"ע סימן ח סעיף ג), ועיין מג"א סימן טז ס"ק א' ובאה"ט וברכי יוסף שם משם פרי הארץ והר"י צמח, וערוך השלחן שם סעיף ה).
ומדברי כולם יוצא דשיעור הטלית קטן הוא כדי לכסות מהצואר לאורך הגוף למטה מהחזה מלפניו ומגבו, ורחבו, כדי שיוכל לקרב הצדדים שתחת אצילי ידיו, וכן הוא מנהגן של כל המון ישראל, וכל המחמיר להאריך הטלית קטן לארכו ולרחבו כשיעור טלית גדול תבא עליו ברכה.
