* במקום שנוהגים להתפלל כל השנה סמוך לשקיעת החמה, האם נושאים כפיהם במנחה של התעניות *
י״ג חשון תשי״א לכבוד רב חביבאי חמיד נפשאיהרה״ג סבא קדישא כמוהר״ר דוד צבאח יצ״ושלום וברכה.הנני לאשר קבלת מכתבו מיום ט״ז אלול תש״י, לרגלי טרדותי הרבות אחרה תשובתי עד עתה ואתו הסליחה. ועתה הנני לחוות דעתי בד״ק:מעכ״ת העתיק את תשובתו של מרן מהר״מ בן חביב בספרו ׳קול גדול׳ (סימן ג) שחדש הלכה זאת:בבתי כנסת שמתפללים בכל יום תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה, אין נושאים כפיהם בתפלת מנחה אפילו ביום תענית, וטעמו ונמוקו עמו, מדאמרינן בגמרא: והאידנא מ״ט פרשי כהני ידיהו במנחה דתעניתא, כיון דבסמוך לשקיעת החמה, פירש״י: כתפלת נעילה דמיא (תענית כו,ב).מינה דן מהר״ם בן חביב דביהכ״נ שמתפללים תמיד מנחה סמוך לשקיעת החמה, אין נושאים כפיהם במנחה,דכיון דאין שנוי ניכר ביום תענית מכל שאר הימים, גזרינן לשכרות.והנה לפי דיוקא דגמרא נראים דבריו של מהר״ם ב״ח ז״ל, אבל למעשה לא שמעתי כזאת עד היום, ואדרבא ראיתי בכמה בתי כנסת שמאחרים בכל יום תפלת מנחה עד סמוך לשקיעת החמה, ובכל זאת נשאו הכהנים כפיהם ביום התענית. |
ונראה לי לקיים מעשיהם, משום דכל גזרות חכמים הן שוות לכל איש ואיש מישראל, ומכ״ש לכל בתי הכנסת, ותמיד דבריהם נאמרים לרוב הצבור או רוב העם, והמיעוט בטלה דעתו אצל הרוב. וכן מפורש בגמרא: יאמרו כל הסריקין אסורים וסריקי ביתוס מותרים (פסחים לז,א מו׳׳ק יד.א חולין קז,ב). וה״ה בנדון דידן, כיון דרובא דרובא מתפללים מנחה מבעוד יום, אין אנו חוששים למיעוטא לאסור להם נשיאות כפים במנחה, שאם כן תהיה נראית התורה כשתי תורות.ולא עוד אלא, שגם אלה שרגילים להתפלל לא מקפידים בכך, אלא אם נזדמן להם להתפלל מבעוד יום, או מפלג המנחה ולמעלה, מתפללים, לפיכך כיון שידוע לכל שזמן המנחה הוא לפני שקיעת החמה, וביום התענית מאחרים אותה כדי לקיים נשיאות כפים, הרי לך שנוי ניכר, הלכך לא גזרו בו רבנן.והנלע״ד כתבתי.
|