סימן י' א. בנאמנות שו"ב מוסמכים

ליו"ד סימן א'

סימן י' ב. בשר הנמצא במקרר האם נאסר משום "כבוש הרי הוא כמבושל" (יו"ד סימן ס"ט)

 

כד כסלו תש״ט

לכבוד רב חביבאי הרב הגאון המפורסם לתהילה וכו׳

כמוהר״ר אברהם אהרן פרייס יצ״ו,

אב״ד ור״מ טורונטו

שלום וברכה באהבה ורוב חבה,

מכתבו מיום כ״ד במרחשון דנא, קראתי בתשומת לב מרובה, והנני מתכבד לענות:

א. איני יודע מה טיבם של השובי״ם בקנאדה, אבל סבורני שמכיון שהם מוסמכים לשו״ב, אין להטיל ספק בנאמנותם, בכשרות הבשר היוצא מתחת ידם, ובחתימת ידם.ב. הספק השני מדין ״כבוש הרי הוא כמבושל״, שאלה זאת קיימת מאז התחדש מכשיר המקרר, שעי״כ נשאר הבשר הכשר באיטליזים ובבתים פרטיים זמן יותר מעל״ע, ומה גם בשבתות שהבשר הנשחט ביום החמישי נשאר ממנו עד יום הראשון, וצריך לאסור בשר זה מדין ״כבוש הרי הוא כמבושל״ גם אם אין בו חלב, משום הדם שבו.בשאלה זאת דנתי בסה״ק*, והעליתי לע״ד שבבשר השרוי במקרר אין לאסור מטעם כבוש הרי הוא כמבושל, הואיל והמקרר אינו אלא יוצר אויר קר שמקיף את הבשר מכל סביבותיו, ולא שורה אותו במים.

והדבר מוכרח מעצמו, שאם לא תאמר כן, יאסר כל בשר ששהה מעל״ע בבית או באטליזים בימי הקור, וביחוד בארצות הקרות, שהקור בבית – שאין בו חום אש ־ עולה או שוה לזה של המקרר, ולא שמענו ולא ראינו מי שחשש לאסור בשר ששהה בימות החורף הקרים אפילו תחת האויר, משום כבוש הרי הוא כמבושל, הואיל ואויר הקר אינו כנותן קרח או כפור על הבשר עצמו, שהוא נמס ונעשה למים, והמים חודרים לתוך הבשר, והרי זה כאלו הוא שרוי במים, דכך הוא כשהבשר הוא על המים או שהמים הם על הבשר, כיון שהמים חודרים בבשר עושים אותו כמבושל, אבל אויר הקר המקיף את הבשר, אפילו אם הוא קר כשלג אינו אלא מקפיא הבשר, וכשיוסר מאוירה זאת, הרי הוא שב לטבעו וחומו כמו שהיה.

ומטעם זה אין לאסור מדין שהה ג׳ ימים בלי מליחה, דאיסור זה שחדשו הגאונים, מילתא בטעמא הוא, משום שמתיבש הדם, והמקרר מונע ההתיבשות וכדאמרן (ראה משפטי עזיאל ח״א יו״ד סי׳ ו).

אולם בודאי ובודאי אם היה אפשר לספק בשר חי לארץ, אפילו ביוקר רב, לא היינו מרשים להביא בשר קפוא מן החוץ בשום אופן, אבל באין ברירה אחרת, נאלצים הננו להסכים להבאת בשר חוץ, קפוא, בתנאי השגחה מיוחדים עד יעבור הזעם, וישוב השלום לאיתנו.

בחסד ה׳ עלי הנני בריא ועלז וממשיך את למודי, והוצאת ספרי לאור. ועתה הולך ונדפס משפטי עזיאל מהדו״ת, מלואים לאו״ח ותשובות לח׳ יו״ד. ההדפסה נעשית באטיות מרובה מחוסר אמצעים מספיקים, ואני תקוה כי יזכני ה׳ להוציאו לאור עוד בשנה זאת. מאד שמחתי בדעתי מפי מכתבו, כי הולך ויוצא לאור ספרו החשוב ״משנת אברהם״ ח״ב, שהננו מצפים לאורו.

והנני בברכת שלום והצלחה

בן ציון מאיר חי עזיאל

ראשון לציון,  הרב הראשי לישראל

 

* משפטי עזיאל חלק ראשון יו״ד סימן ו.