סימן יט' האם מותר לאכול ביצה שבושלה ע"י גוי ובכליו

והגאון הפוסק כמוהר״י עזרא ז״ל הוסיף וכתב: ואע״ג דנקטינן באמת דאית בה משום בשולי גויים, אך בכה״ג דמיירי הפר״ת דבשלה גוי כל דהוא, לכאורה נראים דבריו, דהא יש מתירין בנתבשל ע״י גוי כמאכל בן דרוסאי, ואע״ג דלא קיי״ל הכי, מ״מ לענין הביצה דאיכא מאן דאמר דלית בה משום בשולי גויים, איכא נמי מאן דפסק הכי, נראה דיש להקל.

מדבריהם מוכח שהם פירשו דברי הפר״ת על עיקר דין ביצה שבשלה גוי, ובמחכ״ת לא דייקו בדבריו. שדברי הפר״ת ברור מללו שכוונתו על בשול גוי כמאכל בן דרוסאי, והכי קאמר, אע״ג דאיכא למאן דאמר דאין בה משום בשולי גויים, כלומר דאין בביצה זאת שנתבשלה כל דהוא על ידי גוי. וחלילה לפרש דברי הפר״ת שלא כהלכה, דכל דמסקינן בגמרא הלכתא כדברי אחד החולקים, שוב אין לסמוך על דברי מי שכנגדו כלל, ואפילו לסניף היתר, וה״ז כעין מה שאמרו: ב״ש במקום ב״ה אינה משנה, פירש״י: אין זה ספק אלא ודאי (ברכות לו,ב). והיינו משום דנפסקה הלכה כב״ה, ומכ״ש הכא דאמר רב זביד ״לא תציתו ליה״, ואמר אביי ״הלכתא כוותיה דרבי יוחנן״ דאסר (ע״ז לח,כ), שוב אין ספק בדבר לסמוך על דעת המתירין אפילו לצרפו לספק ספיקא.

לכן ברור הדבר שדברי הפר״ת מכוונים על דין מאכל בן דרוסאי שיש מתירין אם גמר ישראל את בשולו,וסבר הפר״ת דבשול כל דהוא בביצה גרע מבשר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי.

ולע׳׳ד כבר כתבתי שבשול כל דהוא בביצה עדיף מבישול מאכל בן דרוסאי, הלכך אסורה לדברי הכל, ועל כל פנים אם גם נקבל הוראתו של הפר״ת להלכה, יש להסתפק אם אפשר להורות כן למעשה, הואיל ולא פירש מהו שיעור כל דהוא,והרי זה בכלל נתת דבריך לשעורין (שבת לה,ב)

מכל האמור ומדובר הלכה יוצאת מחוורת כשמלה, שאין להתיר ביצה שנתבשלה על ידי גוי אפילו אם היא ביצה מגולגלת ששהתה שעה קלה במים רותחין, ואין צריך לומר אם היא ביצה צלויה כגון שהטמינה ברמץ או הניחה על יד המיחם או בתבשיל שבתנור. וכל איש שנמצא במקום שאין למצוא בו ביצים מבושלות על ידי ישראל, אין לו אלא להטיל ביצים חיות לתוך מים רותחין בכליו, או בכלים של גויים, דסתם כליהם אינם בני יומם, ויערב ויבושם לו.

והנלע״ד כתבתי