או"ח סימן ל"ב
שאלה ב
נזדמנה לי הלכה באות שהיתה דבוקה לחברתה ע״י תג, ובשבת היה המעשה, אם נפסל הס״ת עי״ז או לא?
תשובה
גרסינן בגמרא: ״אמר רב יהודה אמר רב, כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה – פסולה״, פירש״י: ״שמודבקת באות אחרת״ וכו׳(מנחות כט.א), וכתב מרן הבית יוסף: ״ואע״ג דלגבי תפילין ומזוזות איתמר, כ״ש לס״ת שהוא חמור מהם״ (בית יוסף יו״ד סי׳ רעד).
מריהטא דלישנא משמע, דהקפידא היא בדבוק אות לחברתה, אבל דבוק על ידי תגין – לית לן בה, שהרי התגין אינם אלא למצוה ולא לעכובא (עיין שו״ע או״ח סי׳ לו סעיף ג), לפיכך כיון שאינם מגוף האות, אינם פוסלים כאשר הם מגיעים ודבוקים לאות אחרת, וכן משמע מלשון מרן ז״ל בשלחנו: ״צריך שכל אות תהא מוקפת גויל מארבע רוחותיה, שלא תדבק אות בחברתה״ (שו״ע יו״ד סי׳ רעד סעיף ד).
מכאן מפורש יוצא, שהפסול הוא דוקא כשנדבקה האות בחברתה, ולא בתגין שעל האות, שכיון שהן לזיון האותיות ולמצוה ולא לעכובה, אינן פוסלים בדבוקם לאות אחרת,והדבר ידוע שהתגין נעשים אחר כתיבת האות, ואם כן ברור הוא שהאות נכתבה כהלכה ואח״כ נדבקה על ידי התג, לפיכך נראה לי שאין לפסול האות מפני דבקותה לאות אחרת על ידי התג, וכמ״ש מעכ״ת משם הכתונת-יוסף, אולם ליותר טוב צריך להפריד את הדבקים על ידי התג, אבל אין להוציא ספר תורה אחר, לא בשבת, ולא בחול, כל שאי אפשר לתקן בשעת הקריאה.
והנלע״ד כתבתי
בכבוד רב
ראשון לציון הרב הראשי לישראל
בן ציון מאיר חי עזיאל
| * נ״ל דצ׳׳ל: הימנית, וראה בפירוש רש״י למנחות כט,א ד״ה יריכו. |